למה מחממים חיצוניים כשלים בפועל (ואיך אנו מתקנים זאת)
מחממים אינפרא-אדומים חיצוניים עוברים תנאי שימוש קשים. הם נאלצים להילחם כל הזמן בגשם קר, אוויר עם מלח ולחות – ובמקביל לייצר חום עז.
רוב האנשים חושבים שהמחמם כשל כי הרכיבים הפנימיים שלו “נשרפו”. אך בדרך כלל, הסיבה האמיתית היא בעיות בחיבורי החוטים. זו פרט קטן, אך הוא גורם לכישלון המחמם. כאשר לחות חודרת לחיבורים במתח גבוה, נוצר קצר. כאשר החיבורים נהיים שבירים עקב החום, הבידוד נפגם. ואז, זה סוף הסיפור.
המאבק נגד “הזדקנות תרמית”
רבים מהמחממים הזולים משתמשים בסיליקונים זולים או בחומרי הדבקה פשוטים. הבעיה היא שחומרים אלו אינם יכולים לעמוד בהתרחבות והתכווצות תמידיות.
חשבו על זה: יש לנו זכוכית קוורץ וחוטי מתכת. הם אינם מתרחבים או מתכווצים באותו קצב כשהם נחממים. זה יוצר פערים קטנים ובלתי נראים.
אנו משתמשים בחומרי הדבקה איכותיים שנשארים יציבים גם בטמפרטורות של 300°C. אם חומר ההדבקה נהיה רך או נכווץ, מים יכולים לחדור פנימה. זה גורם לקרבוניזציה, שמגדילה את הזרם וגורמת לקריסת החוטים. זו תופעה של שרשרת אירועים.
למה התהליך כה חשוב
בחלק מהמפעלים, פשוט מדביקים את החוטים וזהו. אנו עושים זאת בצורה שונה.
ראשית, אנו מחזקים את חוטי המתכת כך שלא ניתן יהיה למשוך אותם החוצה. לאחר מכן, אנו משתמשים בחומר הדבקה אנארובי שעמיד בטמפרטורות גבוהות. חומר זה לא רק עומד בתנאים האלו, אלא גם הופך לחומר קשיח ואטום.
זה לא רק עניין של מניעת חדירת מים – זה גם עניין של מניעת חדירת חמצן לחיבורים. כאשר חמצן חודר, נוצרת תהליך של חמצון, שגורם להיווצרות של אזורי חום קיצוניים שפוגעים בחוטים מבפנים.
טיפ להתקנה
טיפ חשוב: חיבור אטום הוא חשוב למניעת חדירת מים, אך הוא גם גורם לחוטים להיות קשיחים יותר. אם תכופפו את החוטים בצורה חדה מדי במהלך ההתקנה, עלולה להיווצר לחץ יתר על החיבורים. ודאו שהמארז מאפשר לחוטים להתכופף בצורה טבעית. זה ימנע כישלונות מכניים בעתיד.