למה החיממים החיצוניים שלכם נשרפים כל הזמן (ואיך לתקן זאת באמת)
בואו נהיה כנים: לחיממים האינפרא-אדומים החיצוניים יש חיים קשים. הם נמצאים במאבק מתמיד בין הגשם הקר לבין החום העצום שנוצר מהרכיבים שלהם.
רוב החיממים הזולים שניתן למצוא בשוק נהרסים באותו מקום – בדיוק במקום שבו החוטים נכנסים למכשיר. זה מה שקורה: הלהט של הרכיבים גורם לחומרי האטימה להיהרס, ונוצרת פער קטן. כשזה קורה, המים חודרים פנימה. אז… המכשיר נהרס.
בעיית ההרס
הבעיה היא שחומרי האטימה הרגילים לא מיועדים לעמוד בחום כזה. כשחומרי האטימה מתכווצים או נשרפים, רמת החסינות של המכשיר למים נעלמת.
אני רואה את זה כל הזמן אצל מכשירים זולים. הם משתמשים בחומרי איטום שאינם מתאימים לחום שנוצר מהרכיבים של החיממים. הפלסטיק נהיה שביר, הוא נשבר, והלחות חודרת פנימה. זו דרך מצוינת לגרום להרס של המכשיר.
איך לעשות זאת נכון
כדי למנוע זאת, אנחנו לא פשוט מורחים דבק על החוטים ומקווים לטוב. אנחנו משתמשים בחומרי איטום מסוג סיליקון שעמידים בחום גבוה.
זה כמו אחיזה מכנית – זה שומר על לחץ קבוע, גם כשהחומרים מתרחבים ומתכווצים. כך החיממים לא “נושמים” – כלומר, הם לא סופגים אוויר לח בכל פעם שהם מתקררים. אנחנו גם משתמשים בחוטים מסוג סיליקון בעלי עמידות גבוהה. הם נשארים גמישים, גם לאחר מאות מחזורי חום.
אזהרה לגבי ההתקנה
יש עוד בעיה אחת: כשאנחנו אוטמים את החוטים בצורה חזקה כדי למנוע חדירת מים, זה יוצר לחץ על החוטים.
אם נכוף את החוטים בצורה חזקה מדי בזמן ההתקנה, זה עלול לגרום להרס של החוטים. העצה שלי? להשאיר מעט מרווח בחוטים. כך החוטים יוכלו לנוע כשהם מתחממים ומתקררים.
בסופו של דבר, הכל תלוי בפרטים הקטנים. אם נעשה את העבודה נכון, החיממים שלנו יישארו יבשים, והחשמל יישאר במקומו. זו ההבדל בין חיממים שישרדו רק עונה אחת של גשם, לבין חיממים שישרדו שנים רבות.