למה אנו מעריכים את החיממים שלנו לפי סטנדרט IP65
חדרי אמבטיה הם באמת סיוט עבור מוצרים אלקטרוניים. יש שם אדים רבים, מים שנופלים ישירות מהמקלחת, והטמפרטורות יכולות לעלות מטמפרטורות קרות מאוד לטמפרטורות גבוהות מאוד בתוך דקות בודדות.
על האריזה של החיממים שלנו יש סימון IP65. זה אומר בעצם שהמארז יכול לעמוד בפני אבק וכמות מסוימת של מים. אבל העניין הוא שהסימון הזה הוא רק תמונה זמנית של המצב. הוא לא מראה לנו מה יקרה לחומרים לאחר שנתיים של לחות תמידית. לכן אנו לא סומכים רק על הסימון – אנו מבצעים על כל בקבוק בדיקות לעמידות בפני לחות.
הבעיה הבלתי נראית של הלחות
אדי מים הם ערמומיים. הם יכולים לחדור למקומות שבהם מים נוזליים לא יכולים להגיע.
עם הזמן, הלחות יכולה לחדור דרך האטמים ולהצטבר על החיבורים החשמליים ועל זכוכית הקוורץ. אם האטמים נהרסים, החיבורים החשמליים מתחילים להתקלקל. זה גורם להתחממות יתר, ולפעמים החיממים נהרסים או גורמים לניתוק החשמל.
כדי למנוע זאת, אנו מכניסים את החיממים שלנו לחדרים עם לחות גבוהה, ומבצעים עליהם בדיקות חוזרות ונשנות. אנו מחפשים כל סימן שהבידוד שלהם נהרס. אם זה קורה, החיממים לא יוכלו לצאת מהמפעל.
התמודדות עם “ההלם התרמי”
מנורות אינפרא-אדום נהיות חמות מאוד – בתוך שניות בלבד.
בחדר אמבטיה עם אדים רבים, הזכוכית מתרחבת במהירות, בעוד שהמארז החיצוני נשאר יחסית קר. זה יוצר לחץ מכני גדול על האטמים. הם נמשכים ונדחפים בכל פעם שמפעילים את המנורה.
אנו בודקים זאת באופן ספציפי. אנו רוצים לוודא שהאטמים לא יישברו או יתעוותו לאחר מאות פעמים של שימוש. אם האטם מתכווץ אפילו בשליש ממילימטר, ההגנה של IP65 כבר לא קיימת.
האיזון הדק
אפשר לחשוב, “למה לא פשוט לאטום את החיממים טוב יותר?”
אבל זו דרך לא טובה. אם אנו אוטמים את החיממים יותר מדי, החום יישאר בתוך המארז. אם לא נהיה זהירים, החוטים החשמליים עלולים להימס.
זה דורש איזון דק. עלינו למנוע את חדירת המים, אך בו זמנית לאפשר לחיממים “לנשום” מספיק, כדי שלא יתחממו יותר מדי. אנו משקיעים הרבה זמן בשיפור החומרים, כדי שהם יוכלו לעמוד בחום הפנימי מבלי להיהרס.
זו עבודה קשה, אך זו הדרך היחידה לוודא שהחיממים שלנו לא יפסיקו לעבוד כעבור שישה חודשים מההתקנה.