שמירה על האינטגריטי של החומרים הדיאלקטריים בתרמוקפלים של החימום
כאשר מדובר בחימום באמצעות שבבים, “מספיק קרוב” אינו מספיק. יש צורך בדיוק מושלם. אנו משתמשים בתרמוקפלים מיוחדים כדי לעקוב אחר הטמפרטורות, אך הבעיה האמיתית היא הבידוד החשמלי.
במערכות בעלות מתח גבוה, אי אפשר שהזרם יזרום למקומות שאין לו זכות להיות בהם. חדירה קטנה של זרם דרך החיישן יכולה להרוס את כל השבב או לגרום לכשל של כל המערכת. זו בעיה שאין לרצות אותה כלל.
למה אנו בודקים כל תרמוקפל בנפרד
אנו איננו עושים בדיקות אקראיות. זה מסוכן מדי. במקום זאת, כל תרמוקפל עובר בדיקות קפדניות לבדיקת עמידותו למתח ולחסימת החשמל. למה? כי חור זעיר בחומר המבודד או חיבור לא טוב יכולים לגרום לבעיות.
אם החיישן נכשל בשימוש, הוא עלול להפוך למעין “גשר” שמאפשר לזרם לזרום ישירות אל גוף החימום. כתוצאה מכך, נוצר רעש באותות, ומערכת הבקרה שלכם תפסיק לעבוד כראוי. על ידי בדיקות קפדניות, אנו מוודאים שהחיישן לא יישרף או יגרום לקצר חשמלי.
האיזון בין חומרים לבין מהירות
כדי שהחיישן יוכל לעמוד בתנאי הסביבה של שבבים, אנו משתמשים באלומינה בעלת טוהר גבוה או בחומרים קרמיים מיוחדים. חומרים אלו מסייעים מאוד בחסימת החשמל.
אך יש בעיה – אם החומר המבודד יהיה עבה מדי, החיישן יהיה איטי בתגובתו. ייקח לו זמן רב יותר לזהות שינויים בטמפרטורה. אנו משקיעים הרבה זמן במציאת האיזון הנכון – עובי החומר שמבטיח חוזק דיאלקטרי מושלם, אך מאפשר לחיישן להגיב במהירות.
טיפ לשימוש בשטח
לאחר שהחיישנים מותקנים בחימום, עליהם לעמוד בשינויי טמפרטורה תמידיים – התרחבות וכיווץ חוזרים ונשנים. אנו יוצרים את החיישנים כך שיעמדו בעומס זה.
רק עוד עצה: אל תחזקו יותר מדי את החיבורים של החיישנים. אם תעשו זאת, עלול להישבר המעטפת הקרמית של החיישן. אולי לא תראו זאת, אך כשהחיבור נפגע, הבידוד נפגע גם הוא. כנראה שתגלו זאת בבדיקה הבאה של החיישן.